דבש אברהם נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.ערעור על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה -1995, אשר הוגש על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 15.12.09 (להלן – הועדה).

2.ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער 19% נכות בגין ירידה בשמיעה וטנטון. המשיב הגיש ערר על החלטת הועדה מדרג הראשון ובעקבותיו התכנסה הועדה נשוא פסק דין זה. הועדה קבעה למערער 0% נכות בגין ליקוי שמיעה (סעיף 72(1)(א)(1) לרשימת הליקויים).

3.בדיון שהתקיים הצדדים הגיעו להסכמה לגבי חלק מהנושאים שהועלו בנימוקי הערעור, אך נותרו חלוקים בשני עניינים שיידונו להלן.

המשיב הסכים שעניינו של המערער יוחזר לועדה על מנת שתאפשר לו להתגונן בפני הפחתת הנכות.

4.הצדדים נחלקו בשאלת החלפת ההרכב. המערער טען כי הפחתת אחוזי הנכות שנקבעו לו, ללא שניתנה לו הזדמנות להתגונן, מהווה פגיעה מהותית בזכויותיו ומחייבת החלפת הרכב הועדה.

עמדת המשיב היתה כי אין מקום להחלפת ההרכב.

5.מחלוקת שניה שנותרה בעינה הינה לגבי ערר המשיב בנושא הטנטון. בנושא זה המערער טען כי ערר המשיב מבוסס על עובדה שאינה נכונה ויש בו להטעות את הועדה. על כן טען המערער כי על בית הדין להורות למשיב לשקול את מחיקת הערר מטעמו.

המשיב לא הסכים למחיקת הערר, אך הסכים שהועדה תשקול שנית את ההתייחסות למסמך משנת 1999 ולשאלת הקשר הסיבתי בין הטנטון לבין העבודה, בשים לב לכך שאותו מסמך לא נזכר בחוות דעתו של ד"ר ברקו או בפסיקת בית הדין.

6.קביעת אחוזי הנכות טרם שניתנה למבוטח ההזדמנות להתגונן בפני הפחתת אחוזי הנכות שנקבעו בועדה מדרג ראשון, יש בה כדי לפגוע במבוטח, כפי שעמדו על כך בתי הדין לעבודה (ר' למשל, ב"ל (ת"א) 3517/04 טל – המוסד לביטוח לאומי, ניתן 3.5.05, הובא בנימוקי הערעור). אמנם דרך המלך הינה החזרת עניינו של המבוטח לאותה ועדה, ואם נפלה טעות בהחלטתה, יש לאפשר לה את תיקונה, אך במקרה זה מדובר בפגיעה מהותית בזכות הטיעון של המבוטח.

7.משהתקבלה טענות המערער לגבי החלפת הרכב הועדה, נותרה לדיון בקשתו להורות למשיב לשקול את הגשת הערר בנושא הטנטון.

הערעור הנדון בבית הדין הינו על החלטת הועדה ולא על החלטת המשיב על הגשת ערר על החלטת הדרג הראשון. בהתאם, סמכותו של בית הדין בהליך זה מוגבלת לביקורת שיפוטית על החלטת הועדה (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)). למרות זאת, כאשר התוצאה האופרטיבית של פסק הדין הינה כי עניינו של המערער יובא בפני ועדה בהרכב חדש, הרי למעשה יעמוד בפני הועדה הרפואית לעררים בהרכב החדש אותו ערר שלגביו נטען כי הוא מבוסס על עובדה שגויה והמשיב הסכים כי יש מקום להבהרה בנושא, אם העניין היה חוזר לאותה הועדה.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי הפתרון הראוי הוא לאפשר למשיב לשקול את מחיקת הערר, כפי בקשת המערער, אך אם יעמוד עליו, יש להביא בפני הועדה בהרכבה החדש את נוסח ההסכמה שניתנה על ידי המשיב בדיון.

למען הסדר הטוב, מאחר שנטענה טענה לגבי טעות עובדתית אליה נתפסה הועדה נשוא ערעור זה, הפרוטוקולים של הועדה נשוא ההליך (מיום 15.12.09 ומיום 16.6.09) לא יעמדו בפני הועדה בהרכב החדש.

8.סוף דבר – הערעור מתקבל כמפורט להלן:

א.עניינו של המערער יוחזר לדיון בפני ועדה רפואית לעררים בהרכב חדש. בפני הועדה לא יעמדו הפרוטוקולים של הועדה נשוא הליך זה.

ב.תוך 30 ימים מקבלת פסק דין זה, המשיב יודיע למערער ולועדה אם הוא עומד על הערר שהגיש על החלטת הדרג הראשון. אם יעמוד על הגשתו, תוסף לערר המשיב הערה לפיה במסגרת הדיון בנכות מטנטון, על הועדה להתייחס למסמך משנת 1999 ולשאלת הקשר הסיבתי בין הטנטון לבין העבודה, בשים לב לכך שאותו מסמך לא נזכר בחוות דעתו של ד"ר ברקו או בפסיקת בית הדין.

ג.המשיב ישא בהוצאות המערער בסך 3,000 ₪.

9.על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, כ"ו אדר א תשע"א, 02 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.